להביט לאחור / נוי ברינט

כשדוהרים קדימה יש שנשארים מאחור

וככל שהמהירות גוברת, הם מתרבים.

האחרונים לרוב מפוצלים בין שני קטבים,

אלה שמוותרים ואלה שזועמים.

שהזעם הופך כבד מנשוא,

הכי קל למהר ולשנוא,

שנאה שמהולה בקנאה,

קנאה שמקורה בהסללה,

מסלול שאותו הם לא בוחרים,

בחירה שעיקרה לשרוד את החיים .

הגדר שעוטפת את המסילה,

הולכת וגובהת כקצב הדהירה. 

מהנתיב קשה יותר לסטות 

אבל צריך להמשיך ולנסות, 

ולזכור להביט תדיר לאחור 

כדי מאחור הרקע נהיה שחור.

שלווה להשגה / נוי ברינט

שלווה רגעית קשה להשגה,

מבעד חלון הנפש סערה,

טיפות החיים דופקות בחוזקה,

על זגוגית עשויה מרסיסים של אכזבה.

בחוץ אפור ושחור בכל פינה

ונקודת אור אחת עמומה,

אליה נשלחת היד בתקווה,

אך היא רחוקה, רחוקה, רחוקה

והזרוע איננה מספיק ארוכה.

כי שלווה רגעית קשה להשגה.