דרך הראש / נוי ברינט

בראש הצריח, בעין הסערה,

עומד הראש ומלא בתקווה.

מתכנן תכניות לשנע גדודים,

להסתער, לכבוש, להביא הישגים.

אך כוחותינו התמעטו,

מתרים בו אנשיו,

משאבנו אזלו,

איננו ערוכים לקרב!

אך הראש חש בגורל האומה,

ומבין שאצלו בלבד התשובה.

מחלק פקודות לקראת הניצחון,

רק שהן נענות באנחת דיכאון

ובינתיים גייסות נאספים מסביב,

מצהירים כוונות לקראת העתיד.

מושכים חייליו להלחם לצידם,

והראש, כאילו לא היו דברים מעולם.